שמונה עשר חודשי מאסר בפועל לעו"ד שהורשע בעבירות גניבה ומרמה

1.         כתב האישום נגד הנאשם בתיק זה הוגש ביום 1.12.04. במסגרת הסדר טעון הוגש כתב אישום מתוקן ביום 2.4.06.

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בעשרת פרטי האישום שבכתב האישום המתוקן כדלקמן:

5 עבירות של זיוף - עבירה על סעיף 418 לחוק העונשין.

5 עבירות של שימוש במסמך מזויף - עבירה על פי סעיף 420 לחוק העונשין.

8 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות   - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.

עבירה אחת של קבלת דבר במרמה - עבירה על סעיף 415 לחוק העונשין.

עבירה אחת של גניבה - עבירה על סעיף 384 לחוק העונשין.

שתי עבירות של הוצאת שיק ללא כיסוי - עבירה על סעיף 432 לחוק העונשין.

במעשי העבירה דלעיל, קיבל הנאשם סך של 208,460 ש"ח וכן הבטחת חוב כספי בגובה של 98,500 ש"ח.

העבירות נעברו בתקופה שראשיתה בשנת 1998 והתמשכו עד לאוקטובר 2001.

כאמור, מדובר בכתב אישום שהוגש בראשית הדרך ביום 1.12.04, הדיון בתיק נקבע ליום 6.1.05, ומאז נדחו הדיונים כאשר הדחיות  נעוצות בהגנה.

2.   הסדר הטעון בין הצדדים הביא לתיקון כתב האישום, הודאת הנאשם כאמור, התחייבות הנאשם להפקיד בקופת ביהמ"ש סך 95,870 ש"ח כפיצוי למתלוננים, עד למועד הטעון לעונש וכן  פנייה בכתב ללשכת עורכי הדין בה מתחייב הנאשם שלא לעסוק עוד במקצוע עריכת הדין לצמיתות. כפוף לכך,  התחייבה התביעה לעתור לעונש של מאסר בפועל ל-18 חודשים ומאסר על תנאי בצידו, והסנגור יעתור לעונש מאסר של 6 חודשים אשר ירוצו בעבודות שרות.

      הנאשם עמד בהתחייבותו והעביר הסכום שהתחייב כפיצוי למתלוננים, במסגרת הסדר הטעון, לסנגורו. הסכום הופקד בקופת בית המשפט. יצויין, כי השלמת ההעברה של הסכומים שהתחייב להם הנאשם היתה ביום 23.10.06. התביעה בהגינותה לא פתחה בטעוניה לעונש על מנת לאפשר לנאשם להשלים הפקדת הסכום כדי שיוכל לעמוד בהתחייבויותו על פי הסדר הטעון בין הצדדים.

3.   על פי העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם ועל-פיהם הורשע בעבירות שיוחסו לו, מדובר בנאשם אשר במועדים הרלוונטים לכתב האישום היה עורך דין, וניהל משרד עורכי דין בתל-אביב.

הנאשם קיבל במרמה סכומי כסף גבוהים, בין השאר באמצעות מסמכים רבים שזייף, וביניהם מסמכים של בתי משפט. עבירות המרמה בוצעו בנסיבות מחמירות, המתבטאות בניצול מעמדו כעו"ד, והאמון שניתן לו על-ידי לקוחותיו, בזיוף מסמכים רשמיים, בריבוי המקרים ובגובה סכום המרמה הכולל.

      על-פי פרט האישום הראשון - ג'ק למבז ויוסף חלד היו בעלים של עסק לסושי בר בתל-אביב. בשנת 1998 פנה למבז לנאשם על מנת שיטפל בהוצאת רישיון לעסק בעיריית תל-אביב. בחודש יולי 1998 הדפיס הנאשם, שלא כדין, מסמך הנחזה להיות הסכם לרישוי עסק בין העירייה ללמבז וחלד. כמו כן, על-פי ההסכם המזויף יקבלו למבז וחלד רישיון לעסק תוך 60 יום מיום חתימת הצדדים על ההסכם. על ההסכם  הטביע הנאשם חותמת הנחזית להיות של שרית גרינברג, ששימשה ראש אגף תיירות מסחר ותעשייה בעירייה, ומעליה רשם, ללא סמכות כדין "נירה ב/...", באופן הנחזה כאילו נחתם ההסכם בשם שרית גרינברג. הנאשם העביר ללמבז וחלד את ההסכם המזויף ודרש במרמה וקיבל מהם סך של 15,000 ש"ח, לאחר שטען בפניהם כי סכום זה הינו לצורך תשלום לעירייה עבור הוצאת הרישיון. את הסכום הנ"ל שילשל לכיסו.  כמו כן, זייף הנאשם מסמך הנחזה להיות קבלה מספר  00491-3 של עיריית תל-אביב, שהוצאה כביכול ללמבז וחלד על סך של 15,000 ש"ח ומסר להם אותה.

באירוע נשוא פרט האישום השני - שכר משה ברמן, המתלונן, את שירותי הנאשם לצורך הגשת תביעות בשם שתי חברות בניהולו כנגד שני נתבעים. הנאשם טען בפני המתלונן כי פתח תיקים נגד הנתבעים וגבה מהמתלונן במרמה סך של 16,000 ש"ח לכאורה לצורך טיפול משפטי בתיקים, וכן גבה ממנו במרמה סכום נוסף  בסך של 16,000 ש"ח, לאחר שטען בפני המתלונן כי יש צורך להפקיד סכום זה כערבות בעת הגשת בקשה לעיקול. במסגרת המרמה כלפי המתלונן יצר הנאשם מצג שווא לפיו הגיש את התביעות ופתח תיק להוצאה לפועל, על יד כך שזייף מסמכים הנחזים להיות מסמכים מתיק בית-המשפט ומתיק הוצל"פ.

באשר לאישום השלישי, בנוסף לעבירות הזיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה, מדובר בעבירת הגניבה. בספטמבר 1999, שכר עו"ד נח רבינוביץ, המתלונן, חדר בשכירות משנה במשרד של הנאשם ושותפו. באותו החודש, הנאשם גנב מהמשרד של המתלונן 5 שיקים מפנקסי השיקים השייכים למתלונן. זייף הנאשם שיק של בנק דיסקונט מחשבון השייך למתלונן על סך של 82,000 ש"ח תאריך פירעון 11.9.99, הנאשם חתם על השיק חתימה הנחזית להיות חתימתו של המתלונן, בהמשך חתם הנאשם בגב השיק חתימת היסב. הנאשם העביר את השיק המזויף לחברת שחף ליווי פיננסי וקיבל תמורתו סך של 82,000 ש"ח. המתלונן הורה על ביטול השיק וכתוצאה מכך נתבע בהליך הוצאה לפועל על-ידי חברת שחף. לתביעה צירפה שחף את המסמך הנחזה להיות הסכם שכר טרחה בין המתלונן לבין הנאשם אשר סכום שכר הטרחה הנקוב בו היה 82,000 ש"ח. כן, צורף לתביעה מסמך הנחזה להיות חשבונית שהוצאה למתלונן לנאשם על סכום של 82,000 ש"ח ששולם בשיק.

בנוסף לאמור, זייף הנאשם שני שיקים של בנק דיסקונט מחשבון אחר של המתלונן, זייף שיק אחד על סך של 12,000 ש"ח ז.פ. 25.9.99 ושיק שני על סך של 86,500 ש"ח ז.פ. 16.10.99 וחתם בשני השיקים חתימה הנחזית להיות חתימה של המתלונן ללא סמכות. הנאשם העביר את השיקים המזויפים ליוסי בזוב לצורך הבטחת חוב כספי שחב לבזוב.